בשיר ״משיח עכשיו״ , שר שלום חנוך:״הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם״. המשפט הזה מתאים לכל פעם שמתרחשות ירידות משמעותיות בשווקים.

ובתכלס- מי שנמצא זמן מה בשוק ההון כבר שמע את כל הקלישאות:

״פיצוץ הבועה״

״כשיורד גשם כולם נרטבים״

״מה שעולה חייב לרדת״

כל פעם שהשוק ״חוטף״ הספקנים חוככים ידיים בהנאה וכל רואי השחורות אומרים:״אמרנו לכם!״. נכון. השוק היה מנופח. אולי אפילו בועתי. ועכשיו, בשל שילוב של גורמים (איתות של הנגיד על העלאת ריבית צפויה בארצות הברית, פסימיות לגבי יציאה של העולם ממשבר הקורונה) הבורסות בעולם יורדות בחדות, ואיתן מתאיידים מיליארדי דולרים של משקיעים. וברור שכשהדובים משתוללים בוול סטריט הבורסה בתל אביב רועדת. אבל הפעם, בניגוד למשבר הגדול הקודם של שנת 2008, הרבה יותר ישראלי מעורבים באופן ישיר במסחר בארצות הברית. זה נובע מכך שהעולם היום מקושר יותר, ושהרבה אנשים משקיעים ישירות בבורסות חו״ל, אבל גם מכך שהרבה ישראלים שעובדים בסקטור הטק מקבלים חלק מחבילת התגמול במניות ואופציות, מה שאומר שחלק ניכר מההון שלהם (העכשווי או העתידי) נסמך על מחיר של מניה. אחת. ספציפית. וכשהמניה הזו עולה- או, כמו שקורה לאחרונה- בעיקר יורדת, הם רואים איך עשרות ומאות אלפי דולרים נמחקים להם מהכיס. מעטים האנשים שיכולים לראות את הונם האישי מושמד כך ולא להיתפס למרה שחורה (על אף שלרוב ההפסדים הם ״על הנייר״, ואין חובה לממש את המניות בהפסד). ניסיון העבר מלמד שהבורסות יחזרו לעצמן, ומי שלא יפעל בפזיזות יזכה לראות את כספו חוזר לרמות הקודמות ואולי אף מעבר להן.

אבל למחיר המניות או מצב השווקים יש גם השפעה על תעשיית הטק פה בארץ. התעשיה הזו שרק לפני רגע ציינה את כמות הגיוסים הגדולה ביותר בכל הזמנים, עם יותר מ-25 מיליארד דולר שגוייסו בשנת 2021, מסתכלת עתה בבעתה במצב השווקים. העלאת ריבית פירושה שמעיין הכסף הזול שזרם לשווקים הציבורים (בורסה) ולפרטים (קרנות שמשקיעות בסטרטאפים) יתייבש, ואיתו היכולת של החברות הצעירות הללו, שרובן המכריע אינן רווחיות- לממן את עצמן.

גם התעשיות שנסמכות על תעשיית ההייטק- כמו נדל״ן משרדי, ציוד מחשוב, חברות הפקת אירועים חוששות מהמצב בשווקים, ובאופן עקיף גם סקטורים אחרים במשק שנהנו מהגיאות בהייטק (נדל״ן, רכב, וכמובן שירותי המשלוחים), מסתכלים על המצב בחשש מה.

אבל האם הכל עגום?

בכלל לא בטוח. מבלי להכנס לניתוח מיקרו ומאקרו כלכליים, המצב בכלכלות העולמיות שונה מהותית מהמצב בשנת 2008. ברור למדי שאין בועה בתעשיית הטק כמו בשנות ה-2000. החברות היום הן ברובן חברות ״אמיתיות״ עם מוצרים טובים ומודלים עסקיים משוכללים ומוכחים. בקיצור- יכול להיות שמה שאנחנו חווים כעת הוא בסך הכל שחרור מבוקר של אוויר מבלון, ולא פיצוץ בועה. אבל גם אם המשבר הזה יעמיק, לא בטוח שמדובר בתופעה שלילית לגמרי. בשנים שלאחר התמוטטות הבועה הקודמת הזרימו הבנקים המרכזיים לשווקים כמויות כסף אדירות שתדלקו צמיחה כלכלית. חלק מהכסף הזה מצא את דרכו לקרנות שהמשיכו והשקיעו אותו בסטרטאפים בוולואציות הולכות וגדלות, עד שנוצר פער ממשי בין הכנסות הסטרטאפ לשווי שלו. וכשזה קרה השוק נכנס פה לסחרור של הערכות שווי מוגזמות, שהביא להשקעות גדולות והולכות בשלל חברות (שלא בטוח שכולן הצדיקו את האמון הזה של המשקיעים) וחוזר חלילה. חברה שגייסה מאות מיליוני דולרים ומצופה ממנה לגדול מהר ככל האפשר לא עושה חשבון- היא תשכור משרדים מפוצצים, תשלם משכורות בטופ של מה שמקובל וגם תנהל קמפייני שילוט אגרסיבים לגיוס עובדים.

הייטק צנוע?

אז החדשות הטובות, לפחות מבחינתי- שלא נראה יותר את התופעות האלו. חברות שרואות את המצב בשווקים ובדיוק גייסו כסף, לא ירוצו לבזבז אותו כל כך מהר. הן לא יכולות לדעת מתי יהיה סבב הגיוס הבא ובאיזה שווי יגייסו. הן לא ירוצו לקנות קמפוס משרדים שיאכלס מאות עובדים שעוד לא גוייסו, ולא יסכימו לשלם למפתחים זוטרים סכומי עתק, ולא יקחו את הכל החברה לאי טרופי לנופש הכל כלול. כנראה שהן ימשיכו לשלם משכורות גבוהות יותר משאר המשק הישראלי, אבל לפחות הפערים לא ילכו ויגדלו, ועובדי ההייטק שהיו בטוחים שהם עומדים להיות מיליונרים לא ירוצו לקנות דירות במחירי שיא ובכך לתרום (אם כי בצורה מינורית) לעליית מחירי הנדל״ן במרכז המדינה.

העצירה בפעילויות מנקרות העיניים (שלטים, קמפיינים בטלוויזיה ובעיתונות) גם יחלישו את האנטגוניזם שקיים בחלקים מן החברה הישראלית כלפי הייטק- אותו הם תופסים כטיל בליסטי שהמריא והשאיר אותם פה לנקות את השאריות. אולי אפילו פערי השכר בין הייטק לשאר התעשיות יצטמצמו מעט. אבל גם אם לא, החלק הראוותני של ההייטק הישראלי יישאר אנקדוטה היסטורית של שנת 2021, וטוב שכך.