המנכ״ל צועק על כולם, כל הזמן.

לפני ההערכה שנתית כולם בלחץ. מי שמצליחים בארגון הם עובדים מניפולטיבים ולקקנים. אנשים טובים עוזבים בכעס, ובמקומם מגויסים אנשים בינוניים

כן כן, חוש הריח שלכם לא מטעה אתכם, מדובר בסביבת עבודה רעילה.

אולי אתם בכלל אשמים? הסימנים הרי היו שם מההתחלה, אולי עוד זיהיתם אותם בתהליך בחירת העבודה. ואולי לא הרגשתם כלום, אבל היו דיבורים באוויר, שמועות על התנהגות מוזרה של ההנהלה. אבל המגייסת הייתה נחמדה, הצוות נראה סבבה וההצעה הייתה טובה, אז זרמתם. ואולי זה באמת לא היה ככה פעם. כשהתחלתם במקום העבודה החברה הייתה קטנה ומשפחתית. לאחר כמה שנים פתאום יש עוד 200 עובדים שאתם בכלל לא מכירים, כל מנהלי הביניים עזבו ופתאום המקום מרגיש לכם זר ומנוכר. אז אתם עושים מה שרוב האנשים עושים. כלומר- לא עושים כלום. אולי זה רק משבר קטן, וזה חולף? אולי דברים ישתפרו?

אולי. תנו לזה רבעון. אבל אם דברים לא משתפרים- תעצרו ותחשבו מסלול מחדש.

כי אם לא תעשו את זה יקרה אחד מהשניים- או שאתם תסבלו (ובסוף תעזבו), או שאתם ״תורעלו״ בעצמכם ותהפכו דומים לאנשים שאחראים לאווירה הרעילה. רוצים דוגמא? בבקשה.

עבדתי פעם כקבלן של חברה בטחונית גדולה בצפון. כל פעם שהייתי מגיע לשער הייתי רואה שם בחורה צעירה עם מבט חמוץ. הייתי שואל אותה אם יש לי אישור כניסה, ולרוב התשובה הייתה שלא. ואז, הייתי מחמיץ פנים מולה והולך הצידה בכעס. ידעתי שהיא לא אשמה, אבל היא פשוט הייתה זו שבישרה לי את הבשורה המעצבנת בכל פעם. כמה זמן לדעתכם אפשר לראות אנשים מחמיצים פנים מולכם ולא להחמיץ פנים בחזרה (וזה בכלל בלי לדבר על אנשים שהיו משתוללים ומקללים שם בטרמינל כניסה למפעל. רק אחרי שנים הבנתי שהיא בעצם דנה את עצמה לחיים של חמיצות. אז נכון שבאותו מקום האווירה הרעילה לא הייתה באשמת המנהלים בארגון אבל העקרון דומה- סביבה לא בריאה בסופו של דבר תרעיל גם אותנו. אז מה עושים?

קודם כל- שימו בצד את רגשות האשמה. לא תמיד אפשר להעריך מראש איך תראה סביבת העבודה. שנית- דברים משתנים (לרוב- לרעה). אחרי שתתגברו על הרגש הזה, תפעילו מחשבה שכלתנית ותכירו במצב, ואחר כך תנהלו אותו ואז תתכננו את העזיבה שלכם.

הצעד הראשון בהתמודדות עם סביבה רעילה הוא הכרה בכך שבאמת מדובר בסביבה שכזו. וזה, כאמור- די פשוט, כי אתם בטח כבר מזהים את חלק מהסימנים בעצמכם. אם אתם לא בטוחים- תתייעצו עם חברים (אבל תוודאו שמדובר באמת באנשי סוד) שעובדים אתכם. אם הם חשים אותן תחושות, כנראה שאתם לא טועים. אם אתם עדיין לא בטוחים- תתייעצו ותשוו עם חברים שעובדים במקומות אחרים.

אם זיהיתם שזה המצב אתם יכולים לבחור האם להתחיל לתכנן את העזיבה שלכם או לעשות פעולות לשפר את המצב בנתיים.

כן, אפשר להבין מהכתוב שאני לא מאמין שאפשר לתקן את המצב. יש אולי סיכוי מסויים שאנשים מסויימים יעזבו והמצב ישתפר. אבל לרוב, ה-DNA של חברות לא משתנה ולא ישתנה.

אפשר לשפר סביבת עבודה רעילה. גם בחברות גרועות אתם יכולים ליצור לעצמם ״בועה״ שתאפשר לכם חיים נורמליים. זה כרוך ביצירה של מעגל חברתי בתוך העבודה אבל ה״דבק״ בין החברים לא חייב להיות מקצועי- אפשר להתאגד סביב תחביב משותף, פרוייקט משותף או אפילו מקום המגורים (אם נוסעים ביחד כמה פעמים בשבוע). החוג החברתי הזה מאפשר ״חיץ״ מהסביבה הקשה, מעניק תמיכה ומנחם. אבל אל תטעו- זה רק זמני. הפעולות האלו יאפשרו לכם למצוא מקום עבודה טוב יותר שיחליף את המקום הנוכחי. עבדתי פעם בחברה מטורללת לגמרי. הצלחתי לייצר לעצמי בועה שבא הייתי די מרוצה ומוגן מהגועל והרעל. אבל לקראת לידת ביתי הבכורה ידעתי שזה לא יספיק- פחדתי שאם אספוג ״רעל״ בעבודה זה יחלחל ולא אגיע אוכל לגדל את ביתי בשלווה שמגיעה לנו. אז התפטרתי ועברתי למקום אחר, קטן יותר ופחות מבטיח, אבל עם תרבות עבודה שונה ונעימה בהרבה- ואני לא מצטער על זה לרגע אחד.

שתי נקודות חשובות לסיום. גם אם החברה מעולה ואין בה שום בעיה, האספקט שמשפיע יותר מכל על איכות החיים שלכם זה המנהל הישיר. אם אתם לא מסתדרים איתו שום דבר אחר לא יעזור. הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות במצב כזה הוא לנסות ולעבור לעבוד תחת מנהל אחר. אם זה לא יילך- ימיכם בחברה ספורים (לפחות ימיכם כעובדים מאושרים ופרודקטיבים).

ודבר אחרון. יש לי כבר מיילאג׳ של 25 שנה בעבודות שונות. עשיתי עבודה טובה וקיבלתי עליה מחמאות. עשיתי עבודה גרועה וקיבלתי עליה בעיטות. ולרוב- עשיתי עבודה טובה ולא קיבלתי עליה מילה טובה. פעם אחת קרה לי שעשיתי עבודה טובה וקיבלתי פידבק גרוע. לא הסכמתי שיתיחסו אלי ככה, ופעלתי לשינוי המצב (למזלי היחס לא היה מהבוס הישיר שלי אלא מגורמים אחרים בארגונים, וביחד ניטרלנו את האיום הזה). אל תסכימו שיתיחסו אליכם ככה, אף פעם.

אז מה היה לנו?

רעל, הכרה, פעולה.

שיהיה בהצלחה (לא לחברה, לכם)