השבוע לפני שנתיים הסתובבתי במשרדים שלנו. זה היה אחרי הגל הראשון של הקורונה ולראשונה הרשו לנו לחזור לעבוד במשרד. בשבילי זו לא הייתי דילמה גדולה היות שגרתי מרחק של 10 דקות נסיעה באופניים מהמשרדים והיה לי משמעותית יותר נוח לעבוד במשרד מאשר בדירה הצפופה שלי.
אבל רוב העובדים שלנו לא חשבו ככה- יכול להיות שהם לא חשו בנוח להיות בחברת אנשים (זו התקופה שהיית צריך למדוד חום בכניסה למשרד, לענוד צמיד שונה בכל יום, ומסביב לכל עמדה היה מגן שיעול שקוף), או לנסוע בתחבורה ציבורית, או שפשוט היה להם נוח יותר להמשיך לעבוד מהבית. בכל מקרה, המשרדים היו שוממים למדי, וזה הרגיש לי די בודד וקצת משעמם.
גם לא היה ברור כל כך מה אפשר לעשות מבחינה שיווקית. כל הכנסים בוטלו, ובכלל לא היה ברור אם ומתי יחזרו, כך שכל הפעילות שלנו עברה למימד הדיגיטאלי, אבל בשלב הזה קצת מיצינו את עניין הוובינרים, ה״לייבים״ וכל הצורות של פוסטים כתובים.
אז חיפשתי מה אפשר לעשות שיהיה מעניין- גם עבורי וגם עבור הקהל. החלטתי לנסות לצלם וידאו ולהפיץ אותו. ידעתי מניסיון (כואב) שהפקת קליפ מקצועי זה תהליך ארוך ומייגע. ויקר. באותה תקופה התבקשנו לא להתפרע עם הוצאות כי עוד לא היה ברור לאן השוק הולך, כך שידעתי שלא אקבל תקציב להפקה מקצועית. אז החלטתי לצלם לבד עם האמצעים שהיו ברשותי- שזה בגדול המצלמה והמיקרופון המובנית של המק שלי. זה השפיע על התוכן- לא רציתי לעשות עוד סרטון Talking Heads, שבו רואים אותי מדבר כמה דקות וזהו. אז החלטתי שפורמט הסרטון יהיה מבזק חדשות- זה יאפשר לי לצלם את עצמי מדבר וגם לשלב תמונות סטילס כדי שיהיה יותר מעניין. וגם לשלב בטבעיות שקופית עם הלוגו של החברה וכתובת של האתר שלנו. דיווחי חדשות בעולם הסייבר זה דבר בעייתי לחברה מסחרית- אתה יכול לדווח רק על דברים שכבר דווחו בתקשורת, ורק בצורה נייטרלית, וגם אז יש סכנה שתיגע בנקודה טעונה פוליטית או גרוע מזה- תעצבן לקוח (פוטנציאלי או קיים). זה כנראה מצריך אישורים מהמחלקה המשפטית וכל מיני פונקציות בארגון, וידעתי שזה יסבך מאוד את התהליך, אז החלטתי לעשות את זה בעברית, מתוך הנחה שאדע להימנע ממוקשים מקומיים ושזה לא ישנה יותר מדי לפעילות הגלובלית שלנו. מאותן סיבות החלטתי להעלות את הסרטונים לחשבון היוטיוב האישי שלי ולא של החברה, ולפרסם את זה בערוצי הסושיאל שלי ולא בערוצים הרשמיים.
מבחינת היכולת לייצר את הסרטונים האלו באופן רציף- לא היה לי מושג למה אני נכנס. ידעתי שכל הזמן קורים דברים בעולמות הסייבר, אבל לא היה לי מושג האם נפח הידיעות יצדיק פינה שבועית. אז לא התחייבתי שזה יהיה סרטון שבועי. החלטתי לנסות לצלם ולהפיץ את ה״מבזק״ הזה כטיזר ולראות מה יהיו התגובות.
התגובות היו מעורבות. היו כאלו שהתלהבו מהפורמט הקצבי שחוסך להם זמן ומעדכן אותם על מה שרלוונטי בעולם המקצועי שלהם. היו כאלו שהתלהבו מזה שהתוכן בעברית, וכאלו מכך שהתוכן בוידאו ולא עוד בלוג או ניוזלטר כתוב. לעומתם היו לא מעט שירדו על איכות ההפקה החובבנית, איכות הסאונד הגרועה ועל כך שרואים שאני קורא מהמסמך בצורה רובוטית למדי.
זה היה הסרטון הראשון:
במבט לאחור- הוא ממש לא משהו. אבל ידעתי את זה גם בזמן אמת, והחלטתי לא להתרגש אבל גם לא להתעלם מהביקורת. ביקשתי מכמה אנשים שאני מעריך פידבק והטמעתי אותו בסרטון שהפקתי בשבוע לאחר מכן. ואז ביקשתי שוב פידבק, ושוב שיפרתי. ביקשתי קצת תקציב מהמנהל שלי, קניתי מצלמת רשת קצת יותר איכותית (היה מאוד קשה להשיג ציוד בתקופה הקורונה, אז קניתי את מה שהיה), מיקרופון איכותי, רשיון לתוכנת עריכה סבירה ועמוד תאורה והמשכתי לשפר את הסרטונים בהדרגה. אחרי כמה חודשים של ייצור שבועי רצוף הבנתי שיש תמיד מספיק חדשות סייבר בכדי להצדיק מבזק שבועי והחלטתי להמשיך את הפעילות באופן קבוע. בעזרת אנשי מקצוע הוספתי פתיח, מעברים, רקע ומוזיקה והבאתי את הסרטונים לרמה סבירה. אפילו הפקתי חולצות ייעודיות ואני מקפיד ללבוש אותן תמיד בסרטונים (שחור/לבן. הסגול של סנטינל לא מצטלם טוב) בשביל המיתוג.
ואז הכה גל נוסף של קורונה. קיפלתי את כל הציוד הבייתה והמשכתי להפיק את הסרטונים בחדר השנה שלי, שהיה המקום היחיד השקט, המואר ועם קיר לבן בלי קשקושים שבו יכולתי לצלם. אחר כך חזרתי למשרד, ואז שוב הבייתה, ומאז אני מצלם פחות או יותר באופן קבוע במשרד (חוץ מהפעם שחליתי בקורונה וצילמתי את המבזק מהמיטה בחדר השינה בו התבודדתי). אז בשנתיים האחרונות, חוץ מפעמים בודדות, הפקתי סרטון כזה בכל שבוע. הפקתי גם סרטונים מיוחדים ״אקסטרה״ לחגים, סוף שנה ועוד כמה אירועים מיוחדים.
לערוץ היוטיוב שלי יש 267 מנויים, 108 סרטונים שבהם צפו קרוב ל 11,000 פעמים, אבל המספר האמיתי של צפיות גדול בהרבה כי בנוסף העליתי את הסרטונים האלו לכל פלטפורמה אפשרית- טוויטר, פייסבוק, לינקדאין, קאורה ועוד.
כמה זמן אמשיך עם זה? כמה שיהיה לי כייף ומעניין. כל עוד קורים דברים מעניינים בעולמות הסייבר יהיה לי על מה לדווח.
מה יצא לנו מזה? הפעילות הזו תרמה המון לנראות של המותג שלנו בישראל (ולא רק- אני פוגש ושומע מאנשים בעולם שהם רואים את זה בסושיאל ועל אף שהם לא מבינים אף מילה הם מזהים את המותג ואותי). אני לא יודע כמה אנשים נכנסו לעמוד המשרות בזכות הסרטונים או כמה אנשים נכנסו לאתר שלנו ובסופו של דבר נהיו לקוחות. אני כן יודע שכל מי שאנשי המכירות שלנו מדברים איתו מכיר ומעריך את המוצרים שלנו, ולפחות חלק מזה קשור לחוזק של המותג בשוק המקומי. אני גם יודע שיש חברות אחרות שרוצות לייצר סרטונים בפורמט דומה אבל יודעות שזה ייתפס כחיקוי ולכן נמנעות מזה (מה שמוכיח את הכלל שבשיווק, כמו בחיים, לתפוס חתיכת נדל״ן במיקום איכותי זה הדבר החשוב ביותר).
ברמה האישית, הפרוייקט הזה תרם לי המון בהבנה של שיווק וידאו (ובכלל- שיווק מחוץ לקופסה הסטנדרטית) וגם של מיתוג. כרגע אני היחיד בעולם (עד כמה שאני יודע) שמפיק דיווח וידאו שבועי מה שבוודאי תורם גם למיתוג האישי שלי, וחשוב מכל- זו פעילות יצירתית. אני יוצר משהו יש מאין, משהו מוחשי שאפשר לראות את התוצאה המוגמרת שלו ובעולם שלנו של משימות שאין להם ממש התחלה וסוף, הפעילות הזו מהווה איזושהו מפלט אישי ויצירתי.
אני מקווה שאתם צופים ונהנים מהסרטונים- אשמח לכל סוג של פידבק בכדי להמשיך ולשפר אותם.
הנה הלינק לערוץ- תיהנו:
Owntrepreneurship 