ישיבת בריינסטורמינג. פגישת קריאייטיב. כולנו ישבנו בישיבות כאלו, והשתעממנו למוות. נתבקשנו להעלות רעיונות יצירתיים, אבל התוצאות היו בינוניות במקרה הטוב. רוב האנשים שתקו. חלקם התחילו לדבר והפסיקו- אמרו שזה רעיון לא מבושל עדיין. אחד או שניים מחזרו רעיונות ששמעו בעבר (או שניסו לקדם בעבר). עוד אחד זרק סתם רעיון לא קשור. סיכמתם את הישיבה באמירה שזו התחלה טובה ושצריך להמשיך בפעם הבאה. למה זה קורה? האם זה בגלל שאנשים חוששים להעלות רעיונות שיכולים להוביל ללעג מהעמיתים שלהם? או פשוט חושבים שהרעיון לא מספיק טוב? ולמה כמעט אף פעם אין ״הברקות״ בישיבות כאלו?

אני חושב שזה בגלל שיצירתיות לא עובדת ככה. זה לא מתג שאפשר פשוט להדליק ולצפות לרעיונות. לפחות עבורי זה לא עובד ככה. בשבילי- רעיונות טובים לא באים לראש סתם כי מישהו ביקש שנעשה ״סיעור מוחות״. אני לא יכול לזמן את המוזות לפי דרישה. עבורי זה כמעט תמיד שילוב של סביבה, פעילות ומצב נפשי מסוים שפורץ את סכרי התודעה היצירתית.

מבחינת הסביבה- אני צריך איזשהו ריחוק או מיסוך מהעולם החיצון- חדר שקט, מוזיקה, או להיות מחוץ לבניין. זה בטח לא כולל חדר עמוס באנשים ומזגן קר מדי. אבל גם זה, לרוב, לא מספיק. גם אם אשב עם דף ועט בחדר שקט ואנסה לרשום רעיונות- זה לא יילך. מה שאני באמת מנסה לייצר זה מצב של שקיעה בשרעפים, בלי מחשבה מסודרת על הנושא שאני צריך ״לפצח״. כשאני מנסה לשחזר מתי זה קורה, אני מגיע למסקנה שזה קורה באחד משלושת המצבים הבאים:

• בזמן אימון גופני רפטטיבי (שחיה, ריצה)
• בזמן פעילות במים- מקלחת, אמבטיה או גלישה
• מייד לפני שאני נרדם.

המשותף לכל הפעילויות האלו הוא שאלו זמנים שבהן אני לא חושב על נושא מסוים והמחשבות פשוט נודדות להן ומחשבות חדשות צצות ועולות.

אז אם ארצה למקסם את היצירתיות במקום העבודה שלי הכי טוב שאתקין במשרד הליכון, אצא לריצה משם אמשיך למקלחת ואז לשנ״צ קצר… אבל זה לא כל כך ריאלי, ובכלל, עצם השהייה במקום של ״עבודה״ בדרך כלל מחליש אצלי את היווצרות הרעיונות החדשים. אז במקום זה, התחלתי לאמן את עצמי ״לזמן״ רעיונות חדשים במהלך הפעילויות שכן עובדות עבורי- אני מנסה ״לתחום״ לעצמי איזה דברים אני צריך לייצר (מבחינה רעיונית) במהלך הפעילות, ומנסה לפחות בתחילתה לחשוב עליהם. אחר כך אני פשוט עוזב את זה וחושב על מה שעולה לראש. בגמר הפעילות אני מנסה למהר ולתעד על מה חשבתי. כן- זה קשה לעשות שעולה עיון לראש בדיוק לפני השינה, אבל בשביל זה תמיד יש לי פיסת נייר וכלי כתיבה בחדר שינה.

עם השנים, למדתי גם מה מסייע לי ביצירת רעיונות חדשים:

1. מסך- בהייה בנייד, או בלפטופ, או בטלוויזיה לא מאפשרת ״להשתעמם״ והמוח כל הזמן טרוד בפענוח של ההתרחשויות
2. שקט מוחלט- קצת שקט זה דבר חיובי, אבל דממת מוות גורמת לי למועקה וזו לא סביבה שבא היצירתיות פורחת
3. תנאים פיזיים לא נוחים- חום, קור, תנוחת ישיבה לא נוחה- כל אלו מביאים אותי להתמקד בכאב או בחוסר הנוחות ולא במחשבות החדשות.
4. רעב וצמא- כנ״ל
5. עייפות (לא העייפות המבורכת של לפני השינה, אלא תשישות מיום עמוס מדי או מרצף של ימים ללא שינה מספקת)

אני מאמין שלכל אחד יש את התנאים בהם אופטימלי עבורו ליצור ולהגות רעיונות חדשים. עבור חלק- מדובר בסביבה שקטה, אחרי מעדיפים מוזיקה ואחרים סביבה הומה ורועשת. אצל חלק מהאנשים זה דורש מנוחה מוחלטת ואצל אחרים זה דורש פעילות פיזית.

אבל מה שבטוח, שלפחות עבורי והאנשים שאני מכיר, זה לא קורה בחדר דיונים ואף פעם לא על פי דרישה.

אז לכו, מצאו לכם את התנאים המועדפים עליכם ואל תשכחו לתעד את הרעיונות שעולים לכם לראש.