שרשור הדמעות הגדול


צייצתי בטוויטר לאיזה מחרחר מלחמה אחד, שקרא לצבא לקחת בחזרה את הדרגות ולהשעות ממילואים את מי שמפסיק את ההתנדבות שלו. אמרתי לו שזה לא ממש איום. במקום זה, הצעתי שהצבא ייקח חזרה דברים שקרו בשירות ושהיינו מוותרים עליהם בשמחה. רשמתי שייקח בחזרה את הברך הדפוקה, וביקשתי מאנשים לרשום מה הם היו מחזירים לצבא. חשבתי שיכתבו דברים מצחיקים כמו שפשפת או החברה שעזבה במסלול בשביל איזה ג׳ובניק. התגובות היו שונות, מאוד.

את ההתעללות הנפשית שבדיעבד גיליתי שהמפקד שלי התעלל בי ובעוד רבים. התעללות שנדרשו שנים של טיפול להבריא ממנה

את הגב שנותח ברביעי האחרון. 3 שנות סדיר ו12 שנות מילואים של סחיבת יותר מידי משקלים

שיחזיר לי את אבא

מוכן לתת לו שייקח הרבה, רק שיחזיר לי את סמל ראשון יניב בר און סמל ראשון עוז צמח סמל שי אטיאס סמל ראשון יניב הרשקוביץ רב סמל מתקדם דב שטירנשוס סמל ראשון טל אמגר ועוד רבים אחרים. ואם אפשר שיחזיר את השמיעה והברכיים שנפגעו. עזוב, שיחזיר רק את האנשים.

מוזמן לשלול ממני את החרדה כל פעם שמספר חסום /פרטי מצלצל לטלפון

את ה PTSD הוא יכול לשלול לי?

אני רוצה בחזרה לא לפחד מרעש של אופנוע

שיקח בחזרה את כאבי הגב והרגלים ויחזיר את השיער

גם אצלי שבר בקרסול ומשקל עודף, איפה להזדכות ?

שיחזיר לאבא שלי את העיניים ויאפשר לי לשכוח את נגמ"ש ההנדסה הקרבית, שבו ישב חבר שלי ללימודים, שהתפוצץ מול עיני בלבנון הראשונה.

אני לא רוצה לקפוץ כל פעם שנטרקת דלת

שיקח את הצורך ללכת לטיפולים בגלל השטחים שיקח את הזכרונות מכניסה לבתים של ילדים באמצע הלילה רק כדי לסרוק את הבית שלהם שיקח את הפלאשבקים שנים אחרי השירות שיקח את הטריגרים כל פעם שקורה משהו איפושהו את הצורך להיות חייבת להוכיח את עצמי כל הזמן

שיקחו את הפוסט טראומה ויחסירו את שלושת פריצות הדיסק למקום.

את הגב התחתון שלי בבקשה, ואת שנותיי היפות

שיחזיר לי את הבוהן למקום

השמיעה, הכתף, הנעורים והטראומה

שיקחו לי את הדרגות ושיחזירו לי את החברים שלי שאול ז"ל זיו ז"ל מנו ז"ל צביקה ז"ל

את הדוד שנהרג במלחמת השחרור והותיר אלמנה עם 2 תינוקות את בן הדוד הטייס שנהרג בששת הימים את בן הדוד הטנקיסט שנהרג בהתשה ואת את אילן הבוסן של הספינה שנהרג בנסיבות טרגיות

שייקח את החלום שחוזר עם המסוק פינוי והאלונקה שאנחנו מעלים עליו

עם הגב, הברך והקפיצה הזו בכל פעם שיש זיקוקים או רעש חזק אני מוכן להישאר, אם יחזירו לי את שלושת החברים שאיבדתי.

בלט בגב, נקעים חוזרים בקרסול, עור תוף קרוע בן דודה חבר3x

מבקש להחזיר כתף ויד פגועות מלבנון ולקבל חדשות במקום

אפשר להזדכות על ה-ptsd שלי, 3 שנות יתרון שקיבלו בני גילי בעולם + מעל 500 יום מילואים?

שייקח לי שלוש שנים דפוקות מהחיים ויחזיר שלוש שנים נורמליות

שייקח את הדרגה ויחזיר לי את שני בני הדודים שלי.

שיקח את היכולת שלי להרצות על הפיגועים שהטיפלתי בהם בפצועים, ושיחזיר לי את היכולת לא לקום מהמיטה באמצע הלילה ולוודא שכל הדלתות נעולות.

יובש כרוני בעיניים שגורם בין היתר לדלקות

שייקח את הפוסט טראומה והסיוטים בלילות מעוד רבים וטובים אחרים

את החברים שהתאדו בציר פילדלפי. אפילו גופה לא קיבלנו בחזרה.

את הרצועה הרופפת בברך אחרי הפציעה שהם בקושי טרחו לטפל בה, את הנטייה לקפוא כשאפסים עם חצי מהאיי קיו שלי צועקים עלי ואת הסירוב לחצות את צומת קסטינה דרומה. ואם אפשר גם להחזיר, שיחזירו לאבא שלי את הרגל בבקשה

את הברכיים, הגב שנדפק, השמיעה שנהרסה ממש, העין שאיבדה מספר בגלל הסתכלות של ימים ולילות שלמים רצופים בכוונות של המערכת. את הסיוטים, את הקפיאה מפיצוצים ואופנועים שעוברים. אשמח שצהל יקח את כל זה בחזרה

שיחזיר לי את השינה !!! כבר 22 שנה לא מצליח לישון נורמלי !

שיחזיר את שתי הברכיים הדפוקות. והאוזן גם.

את הדוד שלא זכיתי להכיר

בבקשה קח ממני את התמונות של הטילים שנופלים על תאגד 188 בצוק איתן בזמן שאני מבקש בקשר מסוק ליירט את העמדה שיורה עליהם. קח גם את הרגע בו אני צריך לספר לחייל שלי שחבר שלו מהצוות בבה"ד 1 נהרג מאותו טיל שלא הצלחנו למנוע. את תחושת הכישלון, והכאב לב. קח אותם.

מחזיר פריצות דיסק מבקש לקבל בתמורה את היכולת להגיע לשירותים בלי לזחול על כדור פילאטיס

רגל מתפקדת, לילות טרופים מכאבים, ואם אפשר גם את ההשפלה של משהבט במשל עשור

שתי פריצות דיסק

שייקח את פריצות הדיסק, ברך דפוקה, שיחזיר את היכולת לישון בלילה שינה רצופה

להירדם בלי צפצופים באוזניים יהיה נחמד, לחזור "לשמוע" שקט מוחלט

אשמח לקבל את השמיעה בעיקר

שישה חברים שחיקה מוסרית לילות בלי שינה כשטיפלתי בפצועים במחלקות שיקום

שייקח את המענק ו3 שנים טיפול פסיכולוגי חינם ויחזיר את אבא שלי.

שייקח את הדחף הבלתי נשלט לאכול שווארמה כל פעם שאני בבאר שבע

אשאר עם הרגל הדפוקה שיחזיר את החברים שנפלו אלכסיי קושנירסקי ז"ל רון לביא ז"ל

מבקש בחזרה את האוזניים שלי פלוס שישה חברים, לאו דווקא בסדר החשיבות הזה.

שייקח לי את הדיכאון

שיחזיר לי את השמיעה ואת השלוש שנים סדיר ושבע קבע . רב רובם בשטחים ובלבנון

את הציפורניים על זרתות הרגליים. לעזאזל עם הנעליים המחורבנות האלה!

אם אפשר להוריד את הצלקות מהרסיסים ברגליים, את הרגישות לעונות מעבר והכי חשוב, לתקן את הלב השבור על מות מיותר של חבר קרוב

שיחזיר לי את השמיעה מרעש פצצות המרגמה

אני אשמח להחזיר את הקרסול שנדפק. כמו כן את השעות שבזבזתי בלריב עם כל קצין בעל סגמת שחושב שהדרגות שלו מעניינות מישהו במילואים.

רשמ"צ: בן צוות הרוג. שלושה חברים טובים הרוגים. שתי פציעות. 3 ניתוחים. נכות אחת. 24.5 שנות מילואים. מזדכה על הכל.

הגב התחתון שלי ושנים של חרדות.

שיחזיר לי את השמיעה באוזן שמאל שיחזיר לי את בר שיחזיר לי את ורדי שיחזיר לי את הכסף על הפסיכולוגית

שיחזיר את סבא שלי שנהרג במלחמת העצמאות והאחים לנשק שאיבדתי בלבנון, שייקח את הסיוטים והלילות האינסופיים בלי שינה, שייקח את אובדן השמיעה, וזאת רק ההתחלה

את דיסק הפרוץ מיתר מדי משקל ליותר מדי מרחק. את השמיעה שקצת נדפקה את ה PTSD הקליל. וכמובן את החברים

צה״ל מוזמן לקחת את הדרגות שלי (גם ככה רב סרן זה דרגה מביכה) אם הוא מחזיר לי את דייויד דמלין

אם אפשר לשלול את ההתאבדות של בן דוד שלי

חצי טחול (זה שפחות משתמשים בו) ראיה סטרוסקופית פגועה ודי הרבה שעות שינה חסרות (להערכתי מסתכם בכמה שנים(

שיקח לי הסיוטים בלילה. חוסר היכולת להיכנס לאיזור צפוף ורועש. את הדחף הבלתי נשלט להסתכל על כל פרצוף, לחפש סכנה ולתכנן מה לעשות כשיהיה פיצוץ. את תחושת האשמה על אלו שלא הצלחתי לעזור להם ושלא חזרו לחבק את ההורים למרות כל מה שניסיתי לעשות.

שיקח את הכתפיים והצלילים המוזרים שאני שומע 5 פעמים ביום

אני רוצה בחזרה את השמיעה באוזן אחת ומוסרת בחזרה את הפוסט טראומה

הייתי מזדכה על ריח הסיגריות מפיו של חייל שנהרג בתאונת דרכים על ציר פילדלפי הייתי שמח לקבל בחזרה ברכיים גב ואמונה באנושות

את הבושה ורגשות האשמה על שתיקות ששתקתי.

בעלי היה שמח שצהל יקח חזרה את אגרת הרמטכל ויתן לו דמות אב שנלקחה ממנו כשהיה בן ארבע

את השן הקדמית שנשברה עד השורש ועכשיו נאלץ ללכת עם קיבוע מאחוריה לשארית חיי. אשמח לקבל אותה חזרה

אפשר את החברים שלי בחזרה?

את הבעיות ברכיים שיצר לי, שיישר לי חזרה את העמוד שידרה שקצת עיקם, שמחזיק כמה נופלים ששירתו איתי ושיחזיר לי את הזמן שלקח ממני.

את המניסקוס כדי שאני אפסיק ליפול פתאום באמצע הליכה

שייקח את הפוסט טראומה שמונעת ממני לישון בלי להתעורר מזיע ומבוהל.

שיחזירו לנו את אבא. לא נותנים כלום בחזרה, את הילדוּת שלנו כבר הפסדנו

שיחזיר לי את השמיעה באוזן שמאל (שנדפקה בצלילות)

מלא שעות שינה ועוד כמה חברים. אפשר גם רק את החברים.

את הפוסט טראומה, הרגשות אשמה, את הריח של נוזל קרום המוח שדולף, את המשקל של אלונקה עם גופה של אדם שאהבת. אם אפשר אשמח גם שיתן לי לחזור לחיים מתפקדים, זוגיות, ופרידה מהדיכאון הקליני.

שיחזיר את הנופלים לשווא.

שבר מאמץ ברגל שעוד בטירונות נאמר לי שלא יחלים לעולם, מה שהתברר כנכון.

את הריח של אלמוג ז"ל כשפינינו אותו למסוק אחרי שהרופא עבד עליו שעה על השולחן בחדר האוכל.

אפשר בחזרה 20% שמיעה באוזן שמאל?

ירך ונפש

את פריצת הדיסק בין L4 לבין L5 , תוצאה של 5 שנים בסדיר + 15 שנים במילואים בתותחנים.

את כל הזין שנובמבר 7 קיבלו

ברך וקרסול שמאל וכתף ימין . 39 אחוז נכות מחזירה

את החור בעור התוף

את השמיעה שנדפקה לי לכל החיים ועל הדרך שיחזיר לי את הפנים היפות שעכשיו הם קצת מצולקות.

אני השארתי את השמיעה, 5 ס"מ של עצם בגולגולת, 2 חוליות שבורות בגב

שיחזיר את החבר לצוות שהולך ונגמר לנו מול העיניים מאז צוק איתן

להירדם ככה סתם ולהתעורר ברוגע ולא כאילו הרגע הוקפצתי

שייקח את הפוסט טראומה והסיוטים בלילה ויחזיר לי -10 שנים של חרדות תודה

שיקח את הטראומה ויחזיר 50% בריאות

את היד שנשברה פעמיים באיזור המפרק, אני אסתפק באחת במצב סביר לא צריך חדשה לגמרי

שיחזירו לי את חוש הריח שאיבדתי בעקבות "עמוד ענן"

שיחזיר לי 20% תפקוד ריאות שיחזיר את את החבר הטוב שנהרג , אחד מה 13 בג'נין ב 2002

שיקח את האוזן ימין שלא שומעת (10 אחוז שמיעה) ומחזיר לי אוזן שומעת וגם 6 שנים של שירות סדיר וקבע חהיה אחלה כדי שאספיק לעשות טיול ארוך שאף פעם לא היה לי זמן

שייקח את הפלטה בצוואר ואת השבר בגב (שגם אחריו המשכתי להגיע), בתור התחלה. שייקח מזכרוני את התמונה של נשקו המותך של אלכסיי נייקוב בתור הדרן. מה שבאמצע, נסתדר.

אשמח להחזיר מימון לימודים אקדמים,אפשר את אבא שלי בחזרה?

שצה"ל יקח בחזרה את המוות של אחי ויחזיר אותו לחיים.

אני מבקש מצה"ל את הלילות בלי שינה את הקפיצה כול פעם שיש רעש קטן בבית ואת הבעיות בזוגיות

שיקח ממני את את הדרגות, האותות והתעודות ויחזיר לי את אבא שלי, הולך?

שיחזיר את השמיעה באוזן שמאל שייקח את כאבי הגב ובעיקר שייקח את הסיוטים בלילה ואת הזיכרונות.

את הגב והברכיים

את העצבים במרפאת שיקום נכים שהוצאתי, את כל חלקי הפנים שהחליפו לי

שיקח את הPTSD ויחזיר לי את החיים הנורמליים

שמיעה באוזן שמאל, פוסט טראומה וחצי שנה בכפר דרום.

שיחזיר ארבע וחצי שנים, מלחמה אחת, ואני אזדכה מטראומה של הראש שלי נמעך מהסדן של התותח.

שייקח את הכאבים בגב ויחזיר את היכולת להגיע למשגב עם סתם בשביל לבקר את אחותי

יש גם נזק בלתי הפיך משברי מאמץ ברגליים

אני גם אשמח לקבל את אבא שלי חזרה

היכולת לשבת עם גב לכניסה למסעדה בשקט נפשי.

אם יכול בבקשה צה'ל קח לי בבקשה את הלילות בלי שינה ואת הריח של בשר נשרף.

שיקח לי גיד קרוע ביד שמאל ויחזיר לי שני בני דודים

אם אפשר להחזיר את האוזניים שנדפקו מירי, ברך שמאל הכואבת, השנים הטובות, ועוד 3 חברים שנהרגו. אחד בסדיר, 2 בלבנון השנייה.

את הרצועה הצולבת בברך

שייקח את הרישיון נגמ"ש ותומ"ת ויחזיר לי את הקרסול הנקוע לקדמותו ואת הבעיות ברכיים

את הפריצת דיסק, 5 שנות סדיר ו 16 שנות מילואים.

שיקח את הפציעה בעין..

אז שיחזיר לי את הגב,שתי הברכיים ואת שני המפקדים שאינם עוד

שיחזירו לי את החיים שלי

שיקח את הטקסים ויחזיר לי את החברים

כאבי גב עליון. ף

3 בלטים בגב, חיים שלמים של פוסט טראומה ו-5 חברים שנהרגו.

אני הייתי רוצה שכמה חוליות יחזרו למקום , שלוש שיניים והאמת שגם את כל מה שעשיתי בשטחים הייתי רוצה להחזיר, מתחרט על כל יום שם

את הבחור שאני נושא את שמו.

את הלדרמן שגנבו לי במטווחים

שיחזיר לי את הסחוס בברכיים ואני מבקש דיסק חדש במקום זה שנפרץ..

אם אפשר שצהל יחזיר לי את הדוד שלי ואת החברים שנהרגו

שיחזיר את התמימות. ואת המחשבה הילדותית שרק אנחנו צודקים.

אני אשמח להחזיר את 7 הבלטים שלי. גם הקרסוליים והברכיים היו שמחים לותר על החוויה הלא נעימה.

את הצפצוף באוזן שמאל

אוזן ימין ששומעת. לילות בלי חלומות על לבנון.

אפשר להחזיר לי את התמימות?

אני יכול להזכות על שתי פריצות דיסק ושיחזירו לי את התחושה המלאה ברגל שמאל?

יש לי חבר צנחן שישמח להזדכות על הפלטינה ביד שיש לו אחרי שחטף רסיס של מרגמה כשנלחם מול החיזבלונים.


5 תגובות על “שרשור הדמעות הגדול”

  1. את הברך הדפוקה כבר אימצתי, דווקא פיצ'ר נחמד לדעת שהולך לרדת גשם עוד מעט, אבל אשמח אם צה"ל ייקח בחזרה את הלילה שבו בזמן שאני במיטה עם החברה, מדריכת הגרעין שלי דופקת על הדלת בהיסטריה, אני יוצא אליה, ויש לה ביד אקדח טעון, של בן גרעין אחר, שאיבד חייל בלבנון בידיים, שעצר את עצמו בשנייה האחרונה על הקבר שלו.

    אהבתי

  2. שייקח את הדרגות ויחזיר את התפקוד של שתי הברכיים שלי שנדפקו בשירות, את השנים שהיו מאפשרות קידום בלימודים ובקריירה ובחיסכון למשכנתא, את התחושה שאני לא לבד נקרעת ותורמת למדינה בעוד שליש מהעם יושב בבית מוגן מוקדם את עצמו על חשבוני.
    והכי חשוב – שיחזיר את השפיות לבעלי ולחברים שלי ששירתו בשטחים ובלבנון ועד היום לא חזרו לעצמם

    אהבתי

כתיבת תגובה