-
פוסט אופטימי על מדינה ששמה את המלחמה מאחוריה
סיימנו לא מזמן טיול של כמה שבועות בוייטנאם. המדינה משגעת וכמובן מומלצת לטיול. היא מזכירה את תאילנד אבל יותר בתולית ומחוספסת. אבל לא על זה רציתי לדבר. זו ארץ שממלאת אותי באופטימיות. ארץ שעברה זוועות נוראיות ונראה (לפחות למבקר) שהשתקמה ומביטה לעתיד. סקירה היסטורית קצרה ולא ממצה של מאה ומשהו השנים האחרונות- הארץ הייתה תחת…
-
לקחתי פסק זמן- מהוראה
אז כמו שכבר סיפרתי אני לוקח פסק זמן מההוראה. הרבה אנשים שאלו אותי מה ולמה אז חשבתי לרכז הכל בפוסט מסודר. כמו תמיד במקצוע שלי- צריך להסתכל קצת אחורה. לפני שנתיים וחצי סיימתי עבודה בחברת סייבר גדולה. אחרי עשור בתעשייה הרגשתי שאני רוצה לנסות משהו אחר, עם יותר משמעות. במקביל לגישוש במקומות עבודה אחרים ביררתי…
-
אז איך הגעתי להייטק?

רבים שואלים אותי- יותם, איך הגעת להייטק? התשובה שאני בדרך כלל נותן היא- בבניין שבו אני עובד יש 61 קומות. מתחתיהן יש 3 קומות של חניון. בקומה התחתונה יש שער דרכו מפנים את הזבל. אז משמה. לא הייתי אמור לעבוד בהייטק בכלל ובטח שלא בסייבר. אני לא בוגר 8200, לא האקר חובב ולא כתבתי שורת…
-
מסכמים שנה בחינוך
השבוע סיימתי שנה ראשונה כמורה בתיכון. במהלך השנה, הרבה אנשים שאלו אותי על השינוי ואיך זה ללמד את הדור הצעיר, אבל החלטתי לחכות עד לסוף בשביל לסכם. הדיסקליימר המתחייב- מדובר בחוויה האישית שלי. אין לי מושג האם זוהי החוויה של אדם שעושה הסבה לחינוך או אם מה שאני חוויתי בבית הספר דומה למקומות אחרים. …
-
טראומה משלהם
נתבקשתי לסכם את שנת הלימודים הזו בשקופית, שיר או חיבור. זה מה שיצא: בדקה הראשונה של שיעור ההיסטוריה הראשון שהעברתי שאלתי את התלמידים שאלה פשוטה. ביקשתי מהם לספר על אירוע היסטורי משמעותי שקרה בימי חייהם. לרובם לא הייתה תשובה בשליפה. כילידי שנת 2008 הם לא חוו עד אותו רגע מלחמה משמעותית (הם היו בני 5…
-
הנפילה
קורס חובלים הכיל המון תכנים לימודיים, אבל מדי פעם ערכנו תרגולים שנסבו סביב ערך המנהיגות. היו סדרות, היו מטלות יחידניות, והיו גם תרגולים (שהיום הייתי קורא להם "דינאמיקה קבוצתית") שבאו להדגים או להדגיש סוגיה מסויימת. מתישהו בשלב סטי"ל אספו אותנו באחר צהריים שמשי אחד ואמרו שנתרגל מנהיגות. חולקנו לקבוצות של חמישה או שישה וקיבלנו מטלה:…
-
"שלשה שלישית חיל ים!" (סיפור על יום הזיכרון שלא קשור לשכול)
אחרי כמה שבועות בשלב יסודות של קורס חובלים (או חודשים. אני לא זוכר בדיוק כי השלב נמתח כמו מסטיק) אספו אותנו בכיתה שלנו והודיעו לנו שאנחנו הולכים להשתתף בטקס יום הזיכרון בכותל. לצורך זה אנחנו ניסע לבה"ד 1, נתאמן שם שבוע עם צוערים משאר הצבא ואז נתאמן ברחבת הכותל, נשתתף בטקס ונשאר שם כ"משמר הנר"…
-
עד כמה הצבא שזור בנו
אחד הזיכרונות הראשונים שלי, מגיל 4, הוא ״מסיבת סיום״ למלחמת לבנון הראשונה, שאבא חגג עם חברים על הדשא בקיבוץ. אני קיבלתי במתנה מצנח של פצצת תאורה שחיברנו לחייל צעצוע שלי וניסינו לזרוק לשמיים ולראות אותו צונח. אני זוכר נעליים אדומות בבוידעם, גלויות מהמילואים וממרח חלבה מהמנות קרב. אלבומי תמונות: אלבומים מהשירות בסיירת שקד, אלבום מששת…
-
שרשור הדמעות הגדול
צייצתי בטוויטר לאיזה מחרחר מלחמה אחד, שקרא לצבא לקחת בחזרה את הדרגות ולהשעות ממילואים את מי שמפסיק את ההתנדבות שלו. אמרתי לו שזה לא ממש איום. במקום זה, הצעתי שהצבא ייקח חזרה דברים שקרו בשירות ושהיינו מוותרים עליהם בשמחה. רשמתי שייקח בחזרה את הברך הדפוקה, וביקשתי מאנשים לרשום מה הם היו מחזירים לצבא. חשבתי שיכתבו…
-
על מגבלות הכוח והתנגדות לא אלימה
כשאתה חניך בקורס התנדבותי בצבא אין לך שום כוח. המפקדים קובעים לך כמה תישן, מתי תאכל, איפה תזחל וכמה משקל תסחוב על הגב. אתה צריך לציית ולנסות לעמוד במטלות שמוטלות עליך, אחרת אתה משלם במזומן (תיזוזים) או באשראי (הדחה מהקורס שכל כך חשוב לך לסיים). השלב הראשון של קורס חובלים (אחרי טירונות קצרה) היה מבוצע…